sharon@yadin.com    

הספר ראה אור בשנת 2018 בהוצאת נבו (זמין למנויים באתר נבו) – 416 עמודים.

מדוע פועל הממשל באמצעות דיאלוג והסכמות עם תעשיות מפוקחות? כיצד התגבשה ההסכמה הרגולטורית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל? האם מותר לרגולטורים במנהל הציבורי להתקשר בעסקאות שלטוניות-רגולטוריות עם חברות פרטיות במשק? האם תופעה זו היא רצויה? הספר עוסק בהרחבה בפרשת מתווה הגז הטבעי ומנתח באמצעותה את כליו המתוחכמים והעשירים של המנהל המסדיר כיום ואת מעמדם המשפטי.   

הספר מפתח תאוריה של “חוזה רגולטורי” – הסכמה פרטנית בין רגולטור למפוקח בדבר כללי רגולציה או הסדרי פיקוח ואכיפה ייחודיים. מתכונת זו של אסדרה, המשלבת מאפיינים חוזיים-מסחריים וציבוריים-שלטוניים, מעוררת אתגרים ייחודיים העומדים כיום לפתחה של המדינה הרגולטורית המודרנית. המחקר המקיף הנפרס בספר מנתח את ההצדקות, היתרונות, החסרונות, ההטיות, האינטרסים, הבסיס המשפטי, הלגיטימציה הדמוקרטית, והפוליטיקה של החוזים הרגולטוריים, ומבסס את דיני החוזים הרגולטוריים כענף חדש במשפט הציבורי. הספר צוטט בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, ובכלל זאת בעניין פרשנות הנחיות רגולטוריות (דיון נוסף זליגמן).   

        תוכן עניינים                    מיקומים בספריות                     אזכורים בפסיקה

הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת בורסי (זמין למנויים באתר נבו) – 385 עמודים.

הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, צוטט בפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון. במסגרת בג”ץ מתווה הגז אימץ בית המשפט העליון את התזה המרכזית בספר, בדבר רגולציה הסכמית וחוזים רגולטוריים. הספר צוטט גם בהצעות חוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, במסמכי מדיניות ובספרות המשפטית. בנוסף, הוא נסקר בתקשורת הישראלית ובמגוון מגזינים מקצועיים. בפתחו של הספר הקדמה מאת שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.

זהו החיבור הראשון והמקיף בספרות המשפטית בישראל בנושא רגולציה (אסדרה). הספר בוחן את אסדרת המשק הישראלי בשלל תחומים – אנרגיה, תקשורת, פיננסים, סביבה, עבודה, קמעונות, תחבורה, תשתיות, צרכנות ועוד – ומציע, לראשונה, כי יחסים רגולטוריים בין המנהל הציבורי בישראל לבין חברות מפוקחות אינם בהכרח כופים וחד-כיווניים אלא מתבססים על דיאלוג, משא ומתן והסכמה. הספר מנתח את מעמדן המשפטי של ההסכמות וממשיג אותן כ-“חוזה רגולטורי”, מציע טיפולוגיה עשירה של חוזים רגולטוריים הממפה את יחסי התן-וקח בין השלטון לגופים בסקטור הפרטי, ובוחן את הפרקטיקה בראי תאוריות ברגולציה ובמשפט ציבורי. מקרי המבחן המרכזיים הנדונים במחקר הם הפיקוח על ערוץ 10 על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והסדר פסגות ואייפקס עם רשות ניירות ערך.

תוכן עניינים                      סקירה בדה-מרקר                 סקירה במגזין הפרקליטים                     אזכורים בפסיקה

עברית

הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה משפט וממשל כד, גיליון מיוחד: משפט וקורונה (צפוי להתפרסם, 2022)

פרשנות החוזה הרגולטורי: בעקבות הלכת זליגמן פורום עיוני משפט מד (2020)

המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש? משפט ועסקים כג 577 (2020)

צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם המשפט כה 151 (חוברת מהפכת השקיפות וחוק חופש המידע) (2020)

ערוצי טלוויזיה: הערכת מודל האכיפה של הרשות השנייה רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות 320 (אייל טבת ויצחק גל-נור עורכים, 2019)

כריש, תנין ולוויתן: על הבטחות מנהליות, חוזים רגולטוריים וחיות אחרות במתווה הגז הטבעי מחקרי משפט לב 213 (2019)

בג”ץ מתווה הגז הטבעי והחוזה הרגולטורי: שינוי פרדיגמה במנהל ובמשפט הציבורי משפט וממשל יט 565 (2018)

הרגולציה השקטה: הסדרי אכיפה בלתי פורמליים של רשות ניירות ערך ומקרה אייפקס-פסגות מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות 169 (משפט חברה ותרבות, ישי בלנק ואח’ עורכים, 2016)

קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר דין ודברים ח 391 (2015)

המארג הרגולטורי-חינוכי: סימון תכניות טלוויזיה בסביבה התקשורתית החדשה מסגרות מדיה 13, 20 (2014) (עם טלי תאני-הררי)

מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית חוקים בקצרה 6 (2014)

חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל עיוני משפט לה 447 (2012)

רגולציה עצמית בשוק הבנקאות הישראלי רבעון לבנקאות מה 19 (2010)

אנגלית

Manipulating Disclosure: Creative Compliance in the Israeli Food Industry, 66 Saint Louis University Law Journal (forthcoming 2022)

 Government Regulation by Eco-Shaming Corporations: Balancing Effectiveness and Fairness, in The Legal Aspects of Shaming: An Ancient Sanction in the Modern World (Guy Seidman et al. eds., forthcoming in Edward Elgar)  – Please Email me for a PDF copy

Israel’s Law and Regulation After the Gas Discoveries, in Regulation in Israel: Values, Effectiveness, Methods 217 (Eyal Tevet, Varda Shiffer & Itzhak Galnoor eds., 2021) – Please Email me for a PDF copy

E-Regulation, 38 Cardozo Arts & Entertainment Law Journal 101 (2020)

Saving Lives Through Shaming, 9 Harvard Business Law Review Online 57 (2019)

Regulatory Shaming, 49 Environmental Law 407 (2019)

Shaming Big Pharma, 36 Yale Journal on Regulation Bulletin 131 (2019)

Regulation and the Separation of Powers, 28 Southern California Interdisciplinary Law Journal 357 (2019) (with Ariel Bendor)

Regulatory Literacy: Rethinking Television Rating in the New Media Age, 88 University of Missouri-Kansas City Law Review 101 (2019) (with Tali Teeni Harari)

Too Small to Fail: State Bailouts and Capture by Industry Underdogs, 43 Capital University Law Review 889 (2015)

פובליציסטיקה ובלוגים

המגזר הפרטי והרגולטור: האמנם יריבים מושבעים? – טור דעה בדיומא

ציות “יצירתי”: על תגובת חברות המזון לרפורמת סימון מוצרי המזון של משרד הבריאות – טור דעה בדיומא

רגולציה כמקצוע – טור דעה בדיומא

נגישות לחקיקת משנה בעידן הדיגיטלי: תקנות הקורונה כמקרה מבחן – פוסט בבלוג ICON-S

בימי הקורונה נדרשת רגולציה פשוטה – טור דעה בכלכליסט

התו הסגול לחזרה לשגרה – לא יותר מרגולציה מיושנת בתחפושת – טור דעה בגלובס

הטעות של רפורמת סימון מוצרי המזון – טור דעה בכלכליסט

הפתרון להתעללות: דירוג גני ילדים בכוכבים – כמו במסעדות – טור דעה בדה-מרקר

הפתרון למוות של פועלים: שיימינג לקבלנים – טור דעה ב-Ynet

פרשת בזק-פילבר: הגיעה העת להסדיר את החוזים הרגולטוריים – טור דעה בגלובס

הזוג המוזר: הבטחה מנהלית וחוזה רגולטורי בפסיקתו של בג”ץ – פוסט בבלוג ICON-S

Should Regulators Shame Companies into Compliance? – The Regulatory Review

Shaming Big Pharma – Notice & Comment, a blog by Yale Journal on Regulation