Dr. Sharon Yadin |

ד”ר שרון ידין

משפט ורגולציה, משפט מנהלי, תאוריה רגולטורית, רגולציה הסכמית, ביוש רגולטורי

sharony@yvc.ac.il

ד”ר שרון ידין היא משפטנית, מרצה בכירה וחוקרת בבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית עמק יזרעאל. היא מומחית לרגולציה ומשפט מנהלי, ומחברת הספרים רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים; רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי; ו-Fighting Climate Change Through Shaming (Cambridge University Press). היא בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. כמו כן, היא מוסמכת במשפטים ובוגרת בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין העיקריים של ד”ר ידין הם רגולציה ומשפט, משפט מנהלי, תאוריה רגולטורית, רגולציה ותקשורת, ורגולציה רכה. כתיבתה מתמקדת ברגולציה של תאגידים פרטיים על ידי המנהל הציבורי ובצומת שבין רגולציה, ממשל, משפט ומדיניות. נוסף על ספריה פרסמה כ-30 מאמרים ופרקים בספרים. מאמריה ראו/יראו אור ב-Harvard Journal on Legislation, Harvard Negotiation Law Review, עיוני משפט, משפט וממשל, דין ודברים, מחקרי משפט, מחקרי רגולציה ועוד. כמו כן היא ערכה/עורכת חוברות נושאיות בכתבי עת ופרקים בספרים בהוצאות דוגמת Oxford University Press. מחקריה של ד”ר ידין צוטטו בבית המשפט העליון, בכתבי העת החשובים בעולם בתחום המשפט והרגולציה, בהצעות חוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, והשפיעו על מדיניות רגולטורית בישראל, בייחוד בתחום הרגולציה ההסכמית והביוש הרגולטורי.

ד”ר ידין זכתה במלגות, מענקים ופרסים יוקרתיים, בהם פרס גורני לחוקר צעיר במשפט ציבורי, מלגת צבי מיתר ללימודי דוקטורט, מלגת ליידי דיוויס ללימודי בתר דוקטורט, ופרס לייקרס למחקרים באסדרת התקשורת. ספרה הראשון צוטט בהרחבה, בין היתר, בפסיקת בג”ץ בעניין מתווה הגז הטבעי – מפסקי הדין החשובים במשפט הציבורי. בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון באופן תקדימי את דוקטרינת החוזה הרגולטורי שפיתחה ד”ר ידין במחקריה ואפיין את מתווה הגז כחוזה רגולטורי וכביטוי לרגולציה הסכמית.

ד”ר ידין מייעצת לרגולטורים, למשרדי ממשלה, לחברות בינלאומיות מובילות ולמשרדי עורכי דין. היא מרצה לסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני בפקולטות למשפטים, למדיניות ציבורית, למנהל עסקים ולתקשורת. בין היתר, היא לימדה או מלמדת את הקורס חקיקה ורגולציה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, קורסים במשפט מנהלי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן וקורס במשפט ורגולציה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. ד”ר ידין כיהנה כנציגת ציבור וכחברת נשיאות במועצת העיתונות בישראל וכחברה במועצת תאגיד השידור הישראלי כאן, וכיום היא חברה בוועדה הציבורית של “מעלה” – עמותה לקידום אחריות חברתית של תאגידים בישראל ובוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה. כמו כן, היא חוקרת ב-Brown University במסגרת CSSN – Climate Social Science Network ומונתה כחברת ה-IPIE – International Panel on the Information Environment לתחום האקלים וכעורכת בכתב העת Humanities & Social Sciences Communications מבית Springer Nature.

ספרים

רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי

הספר ראה אור בשנת 2018 בהוצאת נבו (זמין למנויים באתר נבו) – 416 עמודים.

בפסק דין מקיף ותקדימי הכיר בית המשפט העליון במתווה הגז הטבעי כתוצר של משא ומתן והסכמה בין רגולטורים ממשלתיים וחברות אנרגיה, והמשיג אותו כ-“חוזה רגולטורי” בהתבסס על מחקרים קודמים של המחברת. הספר מנתח את פסק הדין בראי המשפט המנהלי ותאוריות ברגולציה ומציע להחיל נורמות של שקיפות ושיתוף ציבור על חוזים רגולטוריים. חוזה רגולטורי הוא הסכמה פרטנית הנערכת בין רגולטור ממשלתי למפוקח פרטי, העוסקת בתנאי הפעילות הפרטית ומתכונת האסדרה הספציפית שתחול עליה, ובכלל זאת הכללים המסדירים, דפוסי הפיקוח ומתכונת האכיפה. צורה זו של אסדרה, המשלבת מאפיינים חוזיים-מסחריים וציבוריים-שלטוניים, מעוררת אתגרים ייחודיים העומדים כיום לפתחה של המדינה הרגולטורית המודרנית. הספר בוחן את החוזה הרגולטורי לאור עקרון הסמכות המנהלית, מנתח את מעמדן המשפטי של פסקאות יציבות, סוקר ומבקר פסקי דין של בית המשפט העליון שעסקו ברגולציה הסכמית, ומשווה את החוזה הרגולטורי למכשירים הסכמיים אחרים של המנהל הציבורי, כגון הבטחה מנהלית. הספר צוטט בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, ובכלל זאת בעניין פרשנות הנחיות רגולטוריות (דיון נוסף זליגמן), בספרות המשפטית ובסקירות רגולטוריות.

תוכן עניינים מיקומים בספריות אזכורים בפסיקה

רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים

הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת בורסי (זמין למנויים באתר נבו) – 385 עמודים.

הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, צוטט בפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון, בראשם בג”ץ מתווה הגז שבו אימץ בית המשפט העליון את התזה המרכזית בספר, בדבר נחיצותו ומעמדו של החוזה הרגולטורי. הספר צוטט גם בהצעות חוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, במסמכי מדיניות ובספרות המשפטית. זהו החיבור הראשון והמקיף בספרות המשפטית בישראל בתחום האסדרה. הספר מציע, לראשונה, כי יחסים רגולטוריים בין המנהל הציבורי בישראל לבין חברות מפוקחות אינם בהכרח כופים וחד-כיווניים אלא מתבססים, במידה רבה, על דיאלוג, משא ומתן והסכמה. הספר מנתח את מעמדן המשפטי של ההסכמות בראי המשפט המנהלי וממשיג אותן כחוזה רגולטורי; מציע טיפולוגיה עשירה של חוזים רגולטוריים על בסיס סוגים שונים של תמורות ושל מסגרות משפטיות; ובוחן את הפרקטיקה בראי תאוריות ביקורתיות ברגולציה. מקרי המבחן המרכזיים הנדונים בספר כוללים את הפיקוח על ערוץ 10 על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואת הסדר פסגות ואייפקס עם רשות ניירות ערך. נוסף על אלה, הספר עשיר בדוגמאות של חוזים רגולטוריים הנערכים בשלל תחומים, בהם אנרגיה וסביבה, בנקאות ושוק ההון, עבודה, קמעונות, תחבורה, תשתיות, תקשורת וצרכנות. בפתחו של הספר הקדמה מאת שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.

תוכן עניינים סקירה בדה-מרקר סקירה במגזין הפרקליטים אזכורים בפסיקה

Fighting Climate Change Through Shaming

This Book contends that regulators can and should shame companies into climate-responsible behavior by publicizing information on corporate contribution to climate change. Drawing on theories of regulatory shaming and environmental disclosure, the book introduces a “regulatory climate shaming” framework, which utilizes corporate reputational sensitivities and the willingness of stakeholders to hold firms accountable for their actions in the context of the climate crisis. The Book explores the developing landscape of climate shaming practices employed by governmental regulators in various jurisdictions via rankings, ratings, labeling, company reporting, lists, online databases, and other forms of information-sharing regarding corporate climate performance and compliance. Against the backdrop of insufficient climate law and regulation worldwide, the Book offers a rich normative and descriptive theory and viable policy directions for regulatory climate shaming, taking into account the promises and pitfalls of this nascent approach and insights gained from implementing regulatory shaming in other fields.

Cambridge University Press Video Abstract Amazon

Google Books תוכן עניינים הקדמה ועמודים ראשונים

סקירה ב-Yale Climate Connections

סקירה במסגרות מדיה

Book Discussion: ICON-S New Scholarship Showcase (YouTube)

Book Event: University of Haifa (Facebook Live)

Book Event: The Hebrew University (ICON-S Israel)

Book Event: International Association on Regulation & Governance Conference

Book Event: APPAM webinar (YouTube)

מאמרים אקדמיים נבחרים

עברית

הטוב והרע במאגר האסדרה, מחקרי רגולציה ט 347 (2024)

ביקורת ספר: רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב (אזי לב-און, ידיעות ספרים, 2023) מסגרות מדיה 25, 175 (2023)

הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה משפט וממשל כד 31 (2022)

פרשנות החוזה הרגולטורי: בעקבות הלכת זליגמן פורום עיוני משפט מד (2020)

המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש? משפט ועסקים כג 577 (2020)

צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם המשפט כה 151 (חוברת מהפכת השקיפות וחוק חופש המידע) (2020)

ערוצי טלוויזיה: הערכת מודל האכיפה של הרשות השנייה רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות 320 (אייל טבת ויצחק גל-נור עורכים, 2019)

כריש, תנין ולוויתן: על הבטחות מנהליות, חוזים רגולטוריים וחיות אחרות במתווה הגז הטבעי מחקרי משפט לב 213 (2019)

בג”ץ מתווה הגז הטבעי והחוזה הרגולטורי: שינוי פרדיגמה במנהל ובמשפט הציבורי משפט וממשל יט 565 (2018)

הרגולציה השקטה: הסדרי אכיפה בלתי פורמליים של רשות ניירות ערך ומקרה אייפקס-פסגות מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות 169 (משפט חברה ותרבות, ישי בלנק ואח’ עורכים, 2016)

קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר דין ודברים ח 391 (2015)

המארג הרגולטורי-חינוכי: סימון תכניות טלוויזיה בסביבה התקשורתית החדשה מסגרות מדיה 13, 20 (2014) (עם טלי תאני-הררי)

מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית חוקים בקצרה 6 (2014)

חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל עיוני משפט לה 447 (2012)

רגולציה עצמית בשוק הבנקאות הישראלי רבעון לבנקאות מה 19 (2010)

אנגלית

The Hidden Nature of Regulation, 31 Harvard Negotiation Law Review (forthcoming 2025/6)

Legal and State Efforts to Address Climate Obstruction‎‎, in The First Global Assessment of Climate Obstruction (Timmons Roberts et al. eds., forthcoming 2025) (with Joana Setzer et al.)

Confronting Climate Obstruction: The Role of Civil Society and Non-State Actors‎, in The First Global Assessment of Climate Obstruction (Timmons Roberts et al. eds., forthcoming 2025) (with Jennie C. Stephens et al.)

Soft Regulation Approaches to Climate Policy, in Elgar Encyclopedia of Climate Policy (Daniel Fiorino et al. eds., 2024)

Regulatory Shaming and the Problem of Corporate Climate Obstruction, 60 Harvard Journal on Legislation 337 (2023)

The Crowdsourcing of Regulatory Monitoring and Enforcement, 17 Law and Ethics of Human Rights 95 (2023)

Government Regulation by Eco-Shaming Corporations: Balancing Effectiveness and Fairness, in The Legal Aspects of Shaming: An Ancient Sanction in the Modern World 225 (Meital Pinto & Guy Seidman eds., 2023)

Manipulating Disclosure: Creative Compliance in the Israeli Food Industry, 66 Saint Louis University Law Journal 149 (2021)

Israel’s Law and Regulation After the Gas Discoveries, in Regulation in Israel: Values, Effectiveness, Methods 217 (Eyal Tevet, Varda Shiffer & Itzhak Galnoor eds., 2021) – Please Email me for a PDF copy.

E-Regulation, 38 Cardozo Arts & Entertainment Law Journal 101 (2020)

Saving Lives Through Shaming, 9 Harvard Business Law Review Online 57 (2019)

Regulatory Shaming, 49 Environmental Law 407 (2019)

Shaming Big Pharma, 36 Yale Journal on Regulation Bulletin 131 (2019)

Regulation and the Separation of Powers, 28 Southern California Interdisciplinary Law Journal 357 (2019) (with Ariel Bendor)

Regulatory Literacy: Rethinking Television Rating in the New Media Age, 88 University of Missouri-Kansas City Law Review 101 (2019) (with Tali Teeni Harari)