ד”ר שרון ידין
משפט ורגולציה, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים, רגולציה ותקשורת
ד”ר שרון ידין היא משפטנית, מרצה וחוקרת באקדמיה, מומחית לרגולציה ומשפט מנהלי, עמיתת מחקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ומחברת הספרים רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים ורגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי. היא בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. כמו כן, היא מוסמכת במשפטים ובוגרת בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין העיקריים של ד”ר ידין הם רגולציה ומשפט, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים ורגולציה ותקשורת. כתיבתה מתמקדת ברגולציה של תאגידים פרטיים על ידי המנהל הציבורי ובצומת שבין רגולציה, ממשל, משפט ומדיניות. מחקריה של ד”ר ידין התפרסמו בספרים ובכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וצוטטו בבית המשפט העליון, בספרות המשפטית הבינלאומית, בהצעות חוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. נוסף על ספריה פרסמה כ-25 מאמרים ופרקים בספרים.
ד”ר ידין זכתה במלגות ובפרסים יוקרתיים, בהם פרס גורני לחוקר צעיר במשפט ציבורי, מלגת צבי מיתר ללימודי דוקטורט, מלגת ליידי דיוויס ללימודי בתר דוקטורט ופרס לייקרס למחקרים באסדרת התקשורת. ספרה הראשון צוטט בהרחבה, בין היתר, בפסיקת בג”ץ בעניין מתווה הגז הטבעי – מפסקי הדין החשובים במשפט הציבורי. בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון באופן תקדימי את דוקטרינת החוזה הרגולטורי שפיתחה ד”ר ידין במחקריה ואפיין את מתווה הגז כחוזה רגולטורי וכביטוי לרגולציה הסכמית.
ד”ר ידין, עורכת דין ומגשרת, מייעצת לרגולטורים, למשרדי ממשלה, לחברות בינלאומיות מובילות ולמשרדי עורכי דין, מרצה בהשתלמויות ובכנסים ומתראיינת בכלי התקשורת בתחומי מומחיותה. היא מרצה לסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני בפקולטות למשפטים, למדיניות ציבורית, למנהל עסקים ולתקשורת. בין היתר, היא משמשת מרצה בקורס חקיקה ורגולציה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ובקורס משפט מנהלי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. ד”ר ידין כיהנה כנציגת ציבור וכחברת נשיאות במועצת העיתונות בישראל וכחברה במועצת תאגיד השידור הישראלי כאן, וכיום היא חברה בוועדה הציבורית של “מעלה” – עמותה לקידום אחריות חברתית של תאגידים בישראל ובוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה.
ספרים
רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי
הספר ראה אור בשנת 2018 בהוצאת נבו (זמין למנויים באתר נבו) – 416 עמודים.
מדוע פועל הממשל באמצעות דיאלוג והסכמות עם תעשיות מפוקחות? כיצד התגבשה ההסכמה הרגולטורית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל? האם מותר לרגולטורים במנהל הציבורי להתקשר בעסקאות שלטוניות-רגולטוריות עם חברות פרטיות במשק? האם תופעה זו היא רצויה? הספר עוסק בהרחבה בפרשת מתווה הגז הטבעי ומנתח באמצעותה את כליו המתוחכמים והעשירים של המנהל המסדיר כיום ואת מעמדם המשפטי.
הספר מפתח תאוריה של “חוזה רגולטורי” – הסכמה פרטנית בין רגולטור למפוקח בדבר כללי רגולציה או הסדרי פיקוח ואכיפה ייחודיים. מתכונת זו של אסדרה, המשלבת מאפיינים חוזיים-מסחריים וציבוריים-שלטוניים, מעוררת אתגרים ייחודיים העומדים כיום לפתחה של המדינה הרגולטורית המודרנית. המחקר המקיף הנפרס בספר מנתח את ההצדקות, היתרונות, החסרונות, ההטיות, האינטרסים, הבסיס המשפטי, הלגיטימציה הדמוקרטית, והפוליטיקה של החוזים הרגולטוריים, ומבסס את דיני החוזים הרגולטוריים כענף חדש במשפט הציבורי. הספר צוטט בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, ובכלל זאת בעניין פרשנות הנחיות רגולטוריות (דיון נוסף זליגמן).
רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים
הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת בורסי (זמין למנויים באתר נבו) – 385 עמודים.
הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, צוטט בפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון. במסגרת בג”ץ מתווה הגז אימץ בית המשפט העליון את התזה המרכזית בספר, בדבר רגולציה הסכמית וחוזים רגולטוריים. הספר צוטט גם בהצעות חוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, במסמכי מדיניות ובספרות המשפטית. בנוסף, הוא נסקר בתקשורת הישראלית ובמגוון מגזינים מקצועיים. בפתחו של הספר הקדמה מאת שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.
זהו החיבור הראשון והמקיף בספרות המשפטית בישראל בנושא רגולציה (אסדרה). הספר בוחן את אסדרת המשק הישראלי בשלל תחומים – אנרגיה, תקשורת, פיננסים, סביבה, עבודה, קמעונות, תחבורה, תשתיות, צרכנות ועוד – ומציע, לראשונה, כי יחסים רגולטוריים בין המנהל הציבורי בישראל לבין חברות מפוקחות אינם בהכרח כופים וחד-כיווניים אלא מתבססים על דיאלוג, משא ומתן והסכמה. הספר מנתח את מעמדן המשפטי של ההסכמות וממשיג אותן כ-“חוזה רגולטורי”, מציע טיפולוגיה עשירה של חוזים רגולטוריים הממפה את יחסי התן-וקח בין השלטון לגופים בסקטור הפרטי, ובוחן את הפרקטיקה בראי תאוריות ברגולציה ובמשפט ציבורי. מקרי המבחן המרכזיים הנדונים במחקר הם הפיקוח על ערוץ 10 על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והסדר פסגות ואייפקס עם רשות ניירות ערך.
תוכן עניינים סקירה בדה-מרקר סקירה במגזין הפרקליטים אזכורים בפסיקה
מאמרים אקדמיים נבחרים
עברית
הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה משפט וממשל כד, גיליון מיוחד: משפט וקורונה (צפוי להתפרסם, 2022)
פרשנות החוזה הרגולטורי: בעקבות הלכת זליגמן פורום עיוני משפט מד (2020)
המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש? משפט ועסקים כג 577 (2020)
צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם המשפט כה 151 (חוברת מהפכת השקיפות וחוק חופש המידע) (2020)
בג”ץ מתווה הגז הטבעי והחוזה הרגולטורי: שינוי פרדיגמה במנהל ובמשפט הציבורי משפט וממשל יט 565 (2018)
קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר דין ודברים ח 391 (2015)
מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית חוקים בקצרה 6 (2014)
חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל עיוני משפט לה 447 (2012)
רגולציה עצמית בשוק הבנקאות הישראלי רבעון לבנקאות מה 19 (2010)
אנגלית
Government Regulation by Eco-Shaming Corporations: Balancing Effectiveness and Fairness, in The Legal Aspects of Shaming: An Ancient Sanction in the Modern World (Guy Seidman et al. eds., forthcoming in Edward Elgar) – Please Email me for a PDF copy
Israel’s Law and Regulation After the Gas Discoveries, in Regulation in Israel: Values, Effectiveness, Methods 217 (Eyal Tevet, Varda Shiffer & Itzhak Galnoor eds., 2021) – Please Email me for a PDF copy
E-Regulation, 38 Cardozo Arts & Entertainment Law Journal 101 (2020)
Saving Lives Through Shaming, 9 Harvard Business Law Review Online 57 (2019)
Regulatory Shaming, 49 Environmental Law 407 (2019)
Shaming Big Pharma, 36 Yale Journal on Regulation Bulletin 131 (2019)
הרצאות וראיונות
ציות יצירתי: רפורמת סימון מוצרי מזון בישראל – הרצאה בכנס האגודה למשפט ציבורי ICON-S
מאגר האסדרה: הזדמנויות ואתגרים – יום עיון מרכז חת בנושא חוק עקרונות האסדרה
שיימינג סביבתי בחסות מדינת ישראל – ראיון ב-Ynet
הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה – סמינר סגל של המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר
Regulatory Eco-Shaming – The European Environmental Law Forum annual conference – video presentation
פרשנות החוזה הרגולטורי – סימפוזיון בנושא הלכת זליגמן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
האם רגולציה מסוגלת להציל את שוק התקשורת? – הרצאה במכון ון ליר
ביוש רגולטורי – ראיון בפרקליטים עד הבית, רשת 13
רגולציה ברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – ראיון לרדיו קול העין (לתקציר הראיון בעין השביעית)
סוגיות משפטיות במתווה הגז – ראיון בגלי צה”ל
E-Regulation – Netherlands Institute of Governance conference – video presentation
Regulatory Shaming – Ipse Dixit podcast
שיתוף ציבור בפרויקטי תשתית – ועידת ישראל לעסקים (לתקציר הפאנל – גלובס)
מתחת לרדאר: הצעדים שיעזרו לצמצם את תאונות הבנייה – ראיון לגלובס
ראיון אישי – דה יורה, מגזין הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
פובליציסטיקה ובלוגים
המגזר הפרטי והרגולטור: האמנם יריבים מושבעים? – טור דעה בדיומא
ציות “יצירתי”: על תגובת חברות המזון לרפורמת סימון מוצרי המזון של משרד הבריאות – טור דעה בדיומא
רגולציה כמקצוע – טור דעה בדיומא
נגישות לחקיקת משנה בעידן הדיגיטלי: תקנות הקורונה כמקרה מבחן – פוסט בבלוג ICON-S
בימי הקורונה נדרשת רגולציה פשוטה – טור דעה בכלכליסט
התו הסגול לחזרה לשגרה – לא יותר מרגולציה מיושנת בתחפושת – טור דעה בגלובס
הטעות של רפורמת סימון מוצרי המזון – טור דעה בכלכליסט
הפתרון להתעללות: דירוג גני ילדים בכוכבים – כמו במסעדות – טור דעה בדה-מרקר
הפתרון למוות של פועלים: שיימינג לקבלנים – טור דעה ב-Ynet
פרשת בזק-פילבר: הגיעה העת להסדיר את החוזים הרגולטוריים – טור דעה בגלובס
הזוג המוזר: הבטחה מנהלית וחוזה רגולטורי בפסיקתו של בג”ץ – פוסט בבלוג ICON-S
Should Regulators Shame Companies into Compliance? – The Regulatory Review
Shaming Big Pharma – Notice & Comment, a blog by Yale Journal on Regulation
קורסים נבחרים
משפט מנהלי | רגולציה ומשפט | מדיניות רגולציה | חקיקה ורגולציה | רגולציה: אתגרים משפטיים, דמוקרטיים ופוליטיים | סמינריון סוגיות ברגולציה | סמינריון משפט מנהלי במאה ה-21: מהפכת המידע | מדיניות תקשורת | משפט עסקי | דיני תאגידים | מבוא לרגולציה | צדדים לחוזה: האזרח, התאגיד והמדינה | משפט חוקתי ומנהלי |