Dr. Sharon Yadin |

ד”ר שרון ידין

משפט ורגולציה, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים, רגולציה ותקשורת

ד”ר שרון ידין היא משפטנית, מרצה בכירה וחוקרת בבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ועמיתת מחקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ובמרכז מינרווה לשלטון החוק במצבי קיצון. היא מומחית לרגולציה ומשפט מנהלי, ומחברת הספרים רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים; רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי; Fighting Climate Change Through Shaming (Cambridge University Press). היא בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. כמו כן, היא מוסמכת במשפטים ובוגרת בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין העיקריים של ד”ר ידין הם רגולציה ומשפט, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים ורגולציה ותקשורת. כתיבתה מתמקדת ברגולציה של תאגידים פרטיים על ידי המנהל הציבורי ובצומת שבין רגולציה, ממשל, משפט ומדיניות. מחקריה של ד”ר ידין התפרסמו בספרים ובכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וצוטטו בבית המשפט העליון, בספרות המשפטית הבינלאומית, בהצעות חוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. נוסף על ספריה פרסמה כ-30 מאמרים ופרקים בספרים.

ד”ר ידין זכתה במלגות ובפרסים יוקרתיים, בהם פרס גורני לחוקר צעיר במשפט ציבורי, מלגת צבי מיתר ללימודי דוקטורט, מלגת ליידי דיוויס ללימודי בתר דוקטורט, ופרס לייקרס למחקרים באסדרת התקשורת. ספרה הראשון צוטט בהרחבה, בין היתר, בפסיקת בג”ץ בעניין מתווה הגז הטבעי – מפסקי הדין החשובים במשפט הציבורי. בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון באופן תקדימי את דוקטרינת החוזה הרגולטורי שפיתחה ד”ר ידין במחקריה ואפיין את מתווה הגז כחוזה רגולטורי וכביטוי לרגולציה הסכמית.

ד”ר ידין מייעצת לרגולטורים, למשרדי ממשלה, לחברות בינלאומיות מובילות ולמשרדי עורכי דין. היא מרצה לסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני בפקולטות למשפטים, למדיניות ציבורית, למנהל עסקים ולתקשורת. בין היתר, היא מלמדת את הקורס חקיקה ורגולציה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, קורס במשפט מנהלי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן וקורס במשפט ורגולציה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. ד”ר ידין כיהנה כנציגת ציבור וכחברת נשיאות במועצת העיתונות בישראל וכחברה במועצת תאגיד השידור הישראלי כאן, וכיום היא חברה בוועדה הציבורית של “מעלה” – עמותה לקידום אחריות חברתית של תאגידים בישראל ובוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה.

ספרים

רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי

הספר ראה אור בשנת 2018 בהוצאת נבו (זמין למנויים באתר נבו) – 416 עמודים.

בפסק דין מקיף ותקדימי הכיר בית המשפט העליון במתווה הגז הטבעי כתוצר של משא ומתן והסכמה בין רגולטורים ממשלתיים וחברות אנרגיה, והמשיג אותו כ-“חוזה רגולטורי” בהתבסס על מחקרים קודמים של המחברת. הספר מנתח את פסק הדין בראי המשפט המנהלי ותאוריות ברגולציה ומציע להחיל נורמות של שקיפות ושיתוף ציבור על חוזים רגולטוריים. חוזה רגולטורי הוא הסכמה פרטנית הנערכת בין רגולטור ממשלתי למפוקח פרטי, העוסקת בתנאי הפעילות הפרטית ומתכונת האסדרה הספציפית שתחול עליה, ובכלל זאת הכללים המסדירים, דפוסי הפיקוח ומתכונת האכיפה. צורה זו של אסדרה, המשלבת מאפיינים חוזיים-מסחריים וציבוריים-שלטוניים, מעוררת אתגרים ייחודיים העומדים כיום לפתחה של המדינה הרגולטורית המודרנית. הספר בוחן את החוזה הרגולטורי לאור עקרון הסמכות המנהלית, מנתח את מעמדן המשפטי של פסקאות יציבות, סוקר ומבקר פסקי דין של בית המשפט העליון שעסקו ברגולציה הסכמית, ומשווה את החוזה הרגולטורי למכשירים הסכמיים אחרים של המנהל הציבורי, כגון הבטחה מנהלית. הספר צוטט בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, ובכלל זאת בעניין פרשנות הנחיות רגולטוריות (דיון נוסף זליגמן), בספרות המשפטית ובסקירות רגולטוריות.

תוכן עניינים מיקומים בספריות אזכורים בפסיקה

רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים

הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת בורסי (זמין למנויים באתר נבו) – 385 עמודים.

הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, צוטט בפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון, בראשם בג”ץ מתווה הגז שבו אימץ בית המשפט העליון את התזה המרכזית בספר, בדבר נחיצותו ומעמדו של החוזה הרגולטורי. הספר צוטט גם בהצעות חוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, במסמכי מדיניות ובספרות המשפטית. זהו החיבור הראשון והמקיף בספרות המשפטית בישראל בתחום האסדרה. הספר מציע, לראשונה, כי יחסים רגולטוריים בין המנהל הציבורי בישראל לבין חברות מפוקחות אינם בהכרח כופים וחד-כיווניים אלא מתבססים, במידה רבה, על דיאלוג, משא ומתן והסכמה. הספר מנתח את מעמדן המשפטי של ההסכמות בראי המשפט המנהלי וממשיג אותן כחוזה רגולטורי; מציע טיפולוגיה עשירה של חוזים רגולטוריים על בסיס סוגים שונים של תמורות ושל מסגרות משפטיות; ובוחן את הפרקטיקה בראי תאוריות ביקורתיות ברגולציה. מקרי המבחן המרכזיים הנדונים בספר כוללים את הפיקוח על ערוץ 10 על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ואת הסדר פסגות ואייפקס עם רשות ניירות ערך. נוסף על אלה, הספר עשיר בדוגמאות של חוזים רגולטוריים הנערכים בשלל תחומים, בהם אנרגיה וסביבה, בנקאות ושוק ההון, עבודה, קמעונות, תחבורה, תשתיות, תקשורת וצרכנות. בפתחו של הספר הקדמה מאת שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.

תוכן עניינים סקירה בדה-מרקר סקירה במגזין הפרקליטים אזכורים בפסיקה

Fighting Climate Change Through Shaming

This Book contends that regulators can and should shame companies into climate-responsible behavior by publicizing information on corporate contribution to climate change. Drawing on theories of regulatory shaming and environmental disclosure, the book introduces a “regulatory climate shaming” framework, which utilizes corporate reputational sensitivities and the willingness of stakeholders to hold firms accountable for their actions in the climate crisis context. The book explores the developing landscape of climate shaming practices employed by governmental regulators in various jurisdictions via rankings, ratings, labeling, company reporting, lists, online databases, and other forms of information-sharing regarding corporate climate performance and compliance. Against the backdrop of insufficient climate law and regulation worldwide, the book offers a rich normative and descriptive theory and viable policy directions for regulatory climate shaming, taking into account the promises and pitfalls of this nascent approach as well as insights gained from implementing regulatory shaming in other fields. It is a part of the Cambridge Elements Series – short, peer-reviewed books that aim to provide readers with original, cutting-edge insights into frontier topics. Online supplements are available on the Cambridge website.

Cambridge University Press Video Abstract Amazon

Google Books תוכן עניינים הקדמה ועמודים ראשונים

סקירה ב-Yale Climate Connections