ד”ר שרון ידין

רגולציה, משפט ציבורי, מנהל ציבורי, ממשל ומדיניות

      sharon@yadin.com    

ד”ר שרון ידין היא משפטנית, מרצה באקדמיה, מומחית לרגולציה ומשפט מנהלי, עמיתת מחקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ומחברת הספרים “רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים” ו-“רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי”. היא בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. כמו כן, היא מוסמכת במשפטים ובוגרת בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין העיקריים של ד”ר ידין הם רגולציה ומשפט, שיטות אסדרה מתקדמות, משפט ציבורי, חוזים רגולטוריים ורגולציה ותקשורת. כתיבתה מתמקדת ברגולציה של תאגידים פרטיים על ידי המנהל הציבורי ובצומת שבין רגולציה, ממשל, משפט ומדיניות. מחקריה של ד”ר ידין התפרסמו בספרים ובכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וצוטטו בבית המשפט העליון, בספרות המשפטית הבינלאומית, בהצעות חוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. 

ד”ר ידין זכתה במלגות ובפרסים יוקרתיים, בהם פרס גורני לחוקר צעיר במשפט ציבורי, מלגת צבי מיתר ללימודי דוקטורט, מלגת ליידי דיוויס ללימודי בתר דוקטורט ופרס לייקרס למחקרים באסדרת התקשורת. ספרה הראשון צוטט בהרחבה בפסיקת בג”ץ בעניין מתווה הגז הטבעי – מפסקי הדין החשובים במשפט הציבורי. בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון באופן תקדימי את דוקטרינת החוזה הרגולטורי שפיתחה ד”ר ידין במחקריה ואפיין את מתווה הגז כחוזה רגולטורי וכביטוי לרגולציה הסכמית. 

ד”ר ידין, עורכת דין מוסמכת משנת 2006, מייעצת לרגולטורים, למשרדי ממשלה, לחברות בינלאומיות מובילות ולמשרדי עורכי דין, מרצה בהשתלמויות ובכנסים ומתראיינת בכלי התקשורת בתחומי מומחיותה. היא מלמדת סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני במגוון בתי ספר למשפטים, לממשל, למנהל עסקים ולתקשורת, חברת הוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה, חברה בוועדת האתיקה ובוועדה הציבורית של “מעלה” – עמותה לקידום אחריות חברתית של תאגידים בישראל, ונציגת ציבור וחברת נשיאות במועצת העיתונות בישראל.

ספרים

רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי

הספר ראה אור בשנת 2018 בהוצאת נבו (זמין למנויים באתר נבו) – 416 עמודים.

מדוע פועל הממשל באמצעות דיאלוג והסכמות עם תעשיות מפוקחות? כיצד התגבשה ההסכמה הרגולטורית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל? והאם מותר לרגולטורים במנהל הציבורי להתקשר בעסקאות שלטוניות-רגולטוריות עם חברות פרטיות במשק? הספר עוסק בהרחבה בפרשת מתווה הגז הטבעי ומנתח באמצעותה את כליו המתוחכמים והעשירים של המנהל המסדיר כיום ואת מעמדם המשפטי.   

הספר מפתח תאוריה עשירה, מקורית ובין-תחומית של “חוזה רגולטורי” – הסכמה פרטנית בין רגולטור למפוקח בדבר כללי רגולציה או הסדרי פיקוח ואכיפה ייחודיים. מתכונת זו של אסדרה, המשלבת מאפיינים חוזיים-מסחריים וציבוריים-שלטוניים, מעוררת אתגרים ייחודיים העומדים כיום לפתחה של המדינה הרגולטורית המודרנית. המחקר המקיף בספר מנתח את ההצדקות, היתרונות, החסרונות, ההטיות, האינטרסים, הבסיס המשפטי, הלגיטימציה הדמוקרטית, והפוליטיקה של החוזים הרגולטוריים, ומבסס את דיני החוזים הרגולטוריים כענף חדש במשפט הציבורי.   

        תוכן עניינים                   מיקומים בספריות

רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים

הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת בורסי (זמין למנויים באתר נבו) – 385 עמודים.

הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, צוטט בפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון, ובהם בג”ץ מתווה הגז הטבעי, שם נידון בהרחבה. הספר צוטט גם בהצעות חוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, במסמכי מדיניות ובספרות המשפטית. בנוסף, הוא נסקר בתקשורת הישראלית ובמגוון מגזינים מקצועיים. בפתחו של הספר הקדמה מאת שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.

זהו החיבור הראשון והמקיף בספרות המשפטית בישראל בנושא רגולציה (אסדרה). הספר בוחן את אסדרת המשק הישראלי בשלל תחומים – אנרגיה, תקשורת, פיננסים, סביבה, עבודה, קמעונות, תחבורה, תשתיות, צרכנות ועוד – ומציע, לראשונה, כי יחסים רגולטוריים בין המנהל הציבורי בישראל לבין חברות מפוקחות אינם בהכרח כופים וחד-כיווניים אלא מתבססים על דיאלוג, משא ומתן והסכמה. הספר מנתח את מעמדן המשפטי של ההסכמות וממשיג אותן כ-“חוזה רגולטורי”, מציע טיפולוגיה עשירה של חוזים רגולטוריים הממפה את יחסי התן-וקח בין השלטון לגופים בסקטור הפרטי, ובוחן את הפרקטיקה בראי תאוריות ברגולציה ובמשפט ציבורי. מקרי המבחן המרכזיים הנדונים במחקר הם הפיקוח על ערוץ 10 על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והסדר פסגות ואייפקס עם רשות ניירות ערך.

תוכן עניינים                      סקירה בדה-מרקר                 סקירה במגזין הפרקליטים                     אזכורים בפסיקה

מאמרים אקדמיים נבחרים

עברית

פרשנות החוזה הרגולטורי: בעקבות הלכת זליגמן פורום עיוני משפט מד (2020)

המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש? משפט ועסקים כג (צפוי להתפרסם ב-2020)

צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם המשפט כה 151 (חוברת מהפכת השקיפות וחוק חופש המידע) (2020)

ערוצי טלוויזיה: הערכת מודל האכיפה של הרשות השנייה רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות 320 (אייל טבת ויצחק גל-נור עורכים, 2019)

כריש, תנין ולוויתן: על הבטחות מנהליות, חוזים רגולטוריים וחיות אחרות במתווה הגז הטבעי מחקרי משפט לב 213 (2019)

בג”ץ מתווה הגז הטבעי והחוזה הרגולטורי: שינוי פרדיגמה במנהל ובמשפט הציבורי משפט וממשל יט 565 (2018)

הרגולציה השקטה: הסדרי אכיפה בלתי פורמליים של רשות ניירות ערך ומקרה אייפקס-פסגות מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות 169 (משפט חברה ותרבות, ישי בלנק ואח’ עורכים, 2016)

קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר דין ודברים ח 391 (2015)

המארג הרגולטורי-חינוכי: סימון תכניות טלוויזיה בסביבה התקשורתית החדשה מסגרות מדיה 13, 20 (2014) (עם טלי תאני-הררי)

מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית חוקים בקצרה 6 (2014)

חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל עיוני משפט לה 447 (2012)

רגולציה עצמית בשוק הבנקאות הישראלי רבעון לבנקאות מה 19 (2010)

 

הרצאות וראיונות

קורסים נבחרים

משפט מנהלי, רגולציה ומשפט, דיני תאגידים, סמינריון סוגיות ברגולציה, דיני חוזים, סמינריון משפט מנהלי במאה ה-21: מהפכת המידע, דיני תקשורת, משפט עסקי, רגולציה ותקשורת