Dr. Sharon Yadin |

ד”ר שרון ידין

משפט ורגולציה, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים, רגולציה ותקשורת

ד”ר שרון ידין היא משפטנית, מרצה וחוקרת באקדמיה, מומחית לרגולציה ומשפט מנהלי, עמיתת מחקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ומחברת הספרים “רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים” ו-“רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי”. היא בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. כמו כן, היא מוסמכת במשפטים ובוגרת בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין העיקריים של ד”ר ידין הם רגולציה ומשפט, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים ורגולציה ותקשורת. כתיבתה מתמקדת ברגולציה של תאגידים פרטיים על ידי המנהל הציבורי ובצומת שבין רגולציה, ממשל, משפט ומדיניות. מחקריה של ד”ר ידין התפרסמו בספרים ובכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וצוטטו בבית המשפט העליון, בספרות המשפטית הבינלאומית, בהצעות חוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. נוסף על ספריה פרסמה כ-25 מאמרים ופרקים בספרים.

ד”ר ידין זכתה במלגות ובפרסים יוקרתיים, בהם פרס גורני לחוקר צעיר במשפט ציבורי, מלגת צבי מיתר ללימודי דוקטורט, מלגת ליידי דיוויס ללימודי בתר דוקטורט ופרס לייקרס למחקרים באסדרת התקשורת. ספרה הראשון צוטט בהרחבה, בין היתר, בפסיקת בג”ץ בעניין מתווה הגז הטבעי – מפסקי הדין החשובים במשפט הציבורי. בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון באופן תקדימי את דוקטרינת החוזה הרגולטורי שפיתחה ד”ר ידין במחקריה ואפיין את מתווה הגז כחוזה רגולטורי וכביטוי לרגולציה הסכמית.

ד”ר ידין, עורכת דין ומגשרת, מייעצת לרגולטורים, למשרדי ממשלה, לחברות בינלאומיות מובילות ולמשרדי עורכי דין, מרצה בהשתלמויות ובכנסים ומתראיינת בכלי התקשורת בתחומי מומחיותה. היא מרצה לסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני בפקולטות למשפטים, לממשל, למדיניות, למנהל עסקים ולתקשורת. בין היתר, היא משמשת מרצה למשפט מנהלי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. ד”ר ידין כיהנה כנציגת ציבור וכחברת נשיאות במועצת העיתונות בישראל וכיום היא חברה במועצת תאגיד השידור הישראלי כאן, בוועדה הציבורית של “מעלה” – עמותה לקידום אחריות חברתית של תאגידים בישראל ובוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה.

ספרים

רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי

הספר ראה אור בשנת 2018 בהוצאת נבו (זמין למנויים באתר נבו) – 416 עמודים.

מדוע פועל הממשל באמצעות דיאלוג והסכמות עם תעשיות מפוקחות? כיצד התגבשה ההסכמה הרגולטורית הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל? והאם מותר לרגולטורים במנהל הציבורי להתקשר בעסקאות שלטוניות-רגולטוריות עם חברות פרטיות במשק? הספר עוסק בהרחבה בפרשת מתווה הגז הטבעי ומנתח באמצעותה את כליו המתוחכמים והעשירים של המנהל המסדיר כיום ואת מעמדם המשפטי.

הספר מפתח תאוריה עשירה, מקורית ובין-תחומית של “חוזה רגולטורי” – הסכמה פרטנית בין רגולטור למפוקח בדבר כללי רגולציה או הסדרי פיקוח ואכיפה ייחודיים. מתכונת זו של אסדרה, המשלבת מאפיינים חוזיים-מסחריים וציבוריים-שלטוניים, מעוררת אתגרים ייחודיים העומדים כיום לפתחה של המדינה הרגולטורית המודרנית. המחקר המקיף בספר מנתח את ההצדקות, היתרונות, החסרונות, ההטיות, האינטרסים, הבסיס המשפטי, הלגיטימציה הדמוקרטית, והפוליטיקה של החוזים הרגולטוריים, ומבסס את דיני החוזים הרגולטוריים כענף חדש במשפט הציבורי. הספר צוטט בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, ובכלל זאת בעניין פרשנות הנחיות רגולטוריות (דיון נוסף זליגמן).

תוכן עניינים מיקומים בספריות אזכורים בפסיקה

רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים

הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת בורסי (זמין למנויים באתר נבו) – 385 עמודים.

הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, צוטט בפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון. במסגרת בג”ץ מתווה הגז אימץ בית המשפט העליון את התזה המרכזית בספר, בדבר רגולציה הסכמית וחוזים רגולטוריים. הספר צוטט גם בהצעות חוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, במסמכי מדיניות ובספרות המשפטית. בנוסף, הוא נסקר בתקשורת הישראלית ובמגוון מגזינים מקצועיים. בפתחו של הספר הקדמה מאת שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.

זהו החיבור הראשון והמקיף בספרות המשפטית בישראל בנושא רגולציה (אסדרה). הספר בוחן את אסדרת המשק הישראלי בשלל תחומים – אנרגיה, תקשורת, פיננסים, סביבה, עבודה, קמעונות, תחבורה, תשתיות, צרכנות ועוד – ומציע, לראשונה, כי יחסים רגולטוריים בין המנהל הציבורי בישראל לבין חברות מפוקחות אינם בהכרח כופים וחד-כיווניים אלא מתבססים על דיאלוג, משא ומתן והסכמה. הספר מנתח את מעמדן המשפטי של ההסכמות וממשיג אותן כ-“חוזה רגולטורי”, מציע טיפולוגיה עשירה של חוזים רגולטוריים הממפה את יחסי התן-וקח בין השלטון לגופים בסקטור הפרטי, ובוחן את הפרקטיקה בראי תאוריות ברגולציה ובמשפט ציבורי. מקרי המבחן המרכזיים הנדונים במחקר הם הפיקוח על ערוץ 10 על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והסדר פסגות ואייפקס עם רשות ניירות ערך.

תוכן עניינים סקירה בדה-מרקר סקירה במגזין הפרקליטים אזכורים בפסיקה

מאמרים אקדמיים נבחרים

עברית

הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה משפט וממשל כד, גיליון מיוחד: משפט וקורונה (צפוי להתפרסם, 2021)

פרשנות החוזה הרגולטורי: בעקבות הלכת זליגמן פורום עיוני משפט מד (2020)

המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש? משפט ועסקים כג 577 (2020)

צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם המשפט כה 151 (חוברת מהפכת השקיפות וחוק חופש המידע) (2020)

ערוצי טלוויזיה: הערכת מודל האכיפה של הרשות השנייה רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות 320 (אייל טבת ויצחק גל-נור עורכים, 2019)

כריש, תנין ולוויתן: על הבטחות מנהליות, חוזים רגולטוריים וחיות אחרות במתווה הגז הטבעי מחקרי משפט לב 213 (2019)

בג”ץ מתווה הגז הטבעי והחוזה הרגולטורי: שינוי פרדיגמה במנהל ובמשפט הציבורי משפט וממשל יט 565 (2018)

הרגולציה השקטה: הסדרי אכיפה בלתי פורמליים של רשות ניירות ערך ומקרה אייפקס-פסגות מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות 169 (משפט חברה ותרבות, ישי בלנק ואח’ עורכים, 2016)

קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר דין ודברים ח 391 (2015)

המארג הרגולטורי-חינוכי: סימון תכניות טלוויזיה בסביבה התקשורתית החדשה מסגרות מדיה 13, 20 (2014) (עם טלי תאני-הררי)

מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית חוקים בקצרה 6 (2014)

חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל עיוני משפט לה 447 (2012)

רגולציה עצמית בשוק הבנקאות הישראלי רבעון לבנקאות מה 19 (2010)

אנגלית

Manipulating Disclosure: Creative Compliance in the Israeli Food Industry, 66 Saint Louis University Law Journal (forthcoming 2021)

Regulatory Eco-Shaming, in The Legal Aspects of Shaming: An Ancient Sanction in the Modern World (Guy Seidman et al. eds., forthcoming in Edward Elgar) – Please Email me for a PDF copy

Israel’s Law and Regulation After the Gas Discoveries, in Regulation in Israel: Values, Effectiveness, Methods 217 (Eyal Tevet, Varda Shiffer & Itzhak Galnoor eds., 2021) – Please Email me for a PDF copy

E-Regulation, 38 Cardozo Arts & Entertainment Law Journal 101 (2020)

Saving Lives Through Shaming, 9 Harvard Business Law Review Online 57 (2019)

Regulatory Shaming, 49 Environmental Law 407 (2019)

Shaming Big Pharma, 36 Yale Journal on Regulation Bulletin 131 (2019)

Regulation and the Separation of Powers, 28 Southern California Interdisciplinary Law Journal 357 (2019) (with Ariel Bendor)

Regulatory Literacy: Rethinking Television Rating in the New Media Age, 88 University of Missouri-Kansas City Law Review 101 (2019) (with Tali Teeni Harari)

Too Small to Fail: State Bailouts and Capture by Industry Underdogs, 43 Capital University Law Review 889 (2015)