Dr. Sharon Yadin |

ד”ר שרון ידין

משפט ורגולציה, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים, רגולציה ותקשורת

ד”ר שרון ידין היא משפטנית, מרצה בכירה וחוקרת בבית הספר למנהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית עמק יזרעאל, ועמיתת מחקר בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ובמרכז מינרווה לשלטון החוק במצבי קיצון. היא מומחית לרגולציה ומשפט מנהלי, ומחברת הספרים רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים ורגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי. ספרה Fighting Climate Change Through Shaming צפוי לראות אור בהוצאת Cambridge University Press. היא בעלת תואר דוקטור במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ופוסט דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. כמו כן, היא מוסמכת במשפטים ובוגרת בהצטיינות של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. תחומי העניין העיקריים של ד”ר ידין הם רגולציה ומשפט, משפט מנהלי וציבורי, חוזים רגולטוריים ורגולציה ותקשורת. כתיבתה מתמקדת ברגולציה של תאגידים פרטיים על ידי המנהל הציבורי ובצומת שבין רגולציה, ממשל, משפט ומדיניות. מחקריה של ד”ר ידין התפרסמו בספרים ובכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וצוטטו בבית המשפט העליון, בספרות המשפטית הבינלאומית, בהצעות חוק ובהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. נוסף על ספריה פרסמה קרוב ל-30 מאמרים ופרקים בספרים.

ד”ר ידין זכתה במלגות ובפרסים יוקרתיים, בהם פרס גורני לחוקר צעיר במשפט ציבורי, מלגת צבי מיתר ללימודי דוקטורט, מלגת ליידי דיוויס ללימודי בתר דוקטורט ופרס לייקרס למחקרים באסדרת התקשורת. ספרה הראשון צוטט בהרחבה, בין היתר, בפסיקת בג”ץ בעניין מתווה הגז הטבעי – מפסקי הדין החשובים במשפט הציבורי. בפסק דין זה אימץ בית המשפט העליון באופן תקדימי את דוקטרינת החוזה הרגולטורי שפיתחה ד”ר ידין במחקריה ואפיין את מתווה הגז כחוזה רגולטורי וכביטוי לרגולציה הסכמית.

ד”ר ידין, עורכת דין ומגשרת, מייעצת לרגולטורים, למשרדי ממשלה, לחברות בינלאומיות מובילות ולמשרדי עורכי דין, מרצה בהשתלמויות ובכנסים ומתראיינת בכלי התקשורת בתחומי מומחיותה. היא מרצה לסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני בפקולטות למשפטים, למדיניות ציבורית, למנהל עסקים ולתקשורת. בין היתר, היא משמשת מרצה בקורס חקיקה ורגולציה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ובקורס משפט מנהלי בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. ד”ר ידין כיהנה כנציגת ציבור וכחברת נשיאות במועצת העיתונות בישראל וכחברה במועצת תאגיד השידור הישראלי כאן, וכיום היא חברה בוועדה הציבורית של “מעלה” – עמותה לקידום אחריות חברתית של תאגידים בישראל ובוועד המנהל של האגודה הישראלית למשפט וחברה.

ספרים

רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי

הספר ראה אור בשנת 2018 בהוצאת נבו (זמין למנויים באתר נבו) – 416 עמודים.

לפני שנים אחדות הכיר בית המשפט במתווה הגז, שנוסח כהחלטת ממשלה, כתוצר של רגולציה הסכמית פרי משא ומתן שנערך בין רגולטורים ממשלתיים וחברות אנרגיה, וכ-“חוזה רגולטורי”. הספר מנתח את פסק הדין בראי המשפט המנהלי ותאוריות ברגולציה ומציע מתכונת הסדרה חדשה לחוזים רגולטוריים, המבוססת על שקיפות ושיתוף ציבור. חוזה רגולטורי הוא הסכמה פרטנית הנערכת בין רגולטור ממשלתי למפוקח פרטי, העוסקת בתנאי הפעילות הפרטית, בדפוסי הפיקוח ובמתכונת האכיפה. צורה זו של אסדרה, המשלבת מאפיינים חוזיים-מסחריים וציבוריים-שלטוניים, מעוררת אתגרים ייחודיים העומדים כיום לפתחה של המדינה הרגולטורית המודרנית. הספר מעמת בין החוזה הרגולטורי לעקרון הסמכות המנהלית, מנתח את מעמדן המשפטי של פסקאות יציבות, בוחן פסקי דין שעסקו ברגולציה הסכמית, ומשווה בין מכשירים הסכמיים שונים של המנהל הציבורי, כגון הבטחה מנהלית וחוזה רגולטורי. הספר צוטט בפסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, ובכלל זאת בעניין פרשנות הנחיות רגולטוריות (דיון נוסף זליגמן), בספרות המשפטית ובסקירות רגולטוריות.

תוכן עניינים מיקומים בספריות אזכורים בפסיקה

רגולציה: המשפט המנהלי בעידן החוזים הרגולטוריים

הספר ראה אור בשנת 2016 בהוצאת בורסי (זמין למנויים באתר נבו) – 385 עמודים.

הספר, המבוסס על עבודת הדוקטור של המחברת, צוטט בפסקי דין בולטים של בית המשפט העליון, בראשם בג”ץ מתווה הגז שבו אימץ בית המשפט העליון את התזה המרכזית בספר, בדבר נחיצותו ומעמדו של החוזה הרגולטורי. הספר צוטט גם בהצעות חוק, בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, במסמכי מדיניות ובספרות המשפטית. בנוסף, הוא נסקר בתקשורת הישראלית ובמגוון מגזינים מקצועיים. בפתחו של הספר הקדמה מאת שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז.

זהו החיבור הראשון והמקיף בספרות המשפטית בישראל בנושא רגולציה (אסדרה). הספר מציע, לראשונה, כי יחסים רגולטוריים בין המנהל הציבורי בישראל לבין חברות מפוקחות אינם בהכרח כופים וחד-כיווניים אלא מתבססים על דיאלוג, משא ומתן והסכמה. הספר מנתח את מעמדן המשפטי של ההסכמות בראי המשפט המנהלי וממשיג אותן כ-“חוזה רגולטורי”, מציע טיפולוגיה עשירה של חוזים רגולטוריים על בסיס סוגים שונים של תמורות ושל צורות, ובוחן את הפרקטיקה בראי תאוריות ביקורתיות ברגולציה. מקרי המבחן המרכזיים הנדונים במחקר הם הפיקוח על ערוץ 10 על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והסדר פסגות ואייפקס עם רשות ניירות ערך. נוסף על אלה, הספר עשיר בדוגמאות של חוזים רגולטוריים הנערכים בשלל תחומים ובהם אנרגיה, תקשורת, בנקאות ושוק ההון, סביבה, עבודה, קמעונות, תחבורה, תשתיות וצרכנות.

תוכן עניינים סקירה בדה-מרקר סקירה במגזין הפרקליטים אזכורים בפסיקה

מאמרים אקדמיים נבחרים

עברית

הפרדוקס הדמוקרטי של תקנות הקורונה משפט וממשל כד 31 (2022)

פרשנות החוזה הרגולטורי: בעקבות הלכת זליגמן פורום עיוני משפט מד (2020)

המרחב ההבעתי של הרגולציה: האם המדינה צריכה לבייש? משפט ועסקים כג 577 (2020)

צו השעה: שיתוף ציבור בצו מוסכם המשפט כה 151 (חוברת מהפכת השקיפות וחוק חופש המידע) (2020)

ערוצי טלוויזיה: הערכת מודל האכיפה של הרשות השנייה רגולציה בישראל: ערכים, אפקטיביות, שיטות 320 (אייל טבת ויצחק גל-נור עורכים, 2019)

כריש, תנין ולוויתן: על הבטחות מנהליות, חוזים רגולטוריים וחיות אחרות במתווה הגז הטבעי מחקרי משפט לב 213 (2019)

בג”ץ מתווה הגז הטבעי והחוזה הרגולטורי: שינוי פרדיגמה במנהל ובמשפט הציבורי משפט וממשל יט 565 (2018)

הרגולציה השקטה: הסדרי אכיפה בלתי פורמליים של רשות ניירות ערך ומקרה אייפקס-פסגות מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות 169 (משפט חברה ותרבות, ישי בלנק ואח’ עורכים, 2016)

קצר בתקשורת: בין אינטרס ציבורי לאינטרס פרטי ברגולציה של ערוץ עשר דין ודברים ח 391 (2015)

המארג הרגולטורי-חינוכי: סימון תכניות טלוויזיה בסביבה התקשורתית החדשה מסגרות מדיה 13, 20 (2014) (עם טלי תאני-הררי)

מהי רגולציה? הצעה להגדרה בעקבות מופעים ראשונים של המונח בחקיקה הישראלית חוקים בקצרה 6 (2014)

חוזים רגולטוריים בשווקים פיננסיים בישראל עיוני משפט לה 447 (2012)

רגולציה עצמית בשוק הבנקאות הישראלי רבעון לבנקאות מה 19 (2010)

אנגלית

Regulatory Shaming and the Problem of Corporate Climate Obstruction, 60 Harvard Journal on Legislation (forthcoming, 2023)

The Crowdsourcing of Regulatory Monitoring and Enforcement, 17 Law and Ethics of Human Rights (forthcoming 2023)

Soft Regulation Approaches to Climate Policy, in Elgar Encyclopedia of Climate Policy (Daniel Fiorino et al. eds., forthcoming 2023)

Government Regulation by Eco-Shaming Corporations: Balancing Effectiveness and Fairness, in The Legal Aspects of Shaming: An Ancient Sanction in the Modern World, ch. 10 (Guy Seidman & Meital Pinto eds., forthcoming in Edward Elgar, 2023) – Please Email me for a PDF copy

Manipulating Disclosure: Creative Compliance in the Israeli Food Industry, 66 Saint Louis University Law Journal 149 (2021)

Israel’s Law and Regulation After the Gas Discoveries, in Regulation in Israel: Values, Effectiveness, Methods 217 (Eyal Tevet, Varda Shiffer & Itzhak Galnoor eds., 2021) – Please Email me for a PDF copy

E-Regulation, 38 Cardozo Arts & Entertainment Law Journal 101 (2020)

Saving Lives Through Shaming, 9 Harvard Business Law Review Online 57 (2019)

Regulatory Shaming, 49 Environmental Law 407 (2019)

Shaming Big Pharma, 36 Yale Journal on Regulation Bulletin 131 (2019)

Regulation and the Separation of Powers, 28 Southern California Interdisciplinary Law Journal 357 (2019) (with Ariel Bendor)

Regulatory Literacy: Rethinking Television Rating in the New Media Age, 88 University of Missouri-Kansas City Law Review 101 (2019) (with Tali Teeni Harari)

Too Small to Fail: State Bailouts and Capture by Industry Underdogs, 43 Capital University Law Review 889 (2015)